החלטה בתיק ת"א 17408-12-09

בפניי בקשה להורות לנתבעת לתת התחייבות כספית לביצוע אבחון קוגנטיבי (להלן: "הבקשה שבנדון" ) אשר הוגשה ע"י התובעת 1 ביום 3/06/2012.

טרם בואי לתת החלטה בבקשה שבנדון אסקור תחילה את ההליכים  הרלוונטיים לבקשה:

בתאריך 15/02/2009 הגישה התובעת נגד הנתבעת תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף עקב תאונת דרכים מיום 22/04/2008.

יחד עם כתב התביעה הגישה התובעת בקשה למינוי מומחים בתחומים: נוירולוגיה, פסיכיאטריה, אורטופדיה, א.א.ג. וקרדיולוגיה.

בתאריך 22/09/20011 הגישה הנתבעת כתב הגנה. לכתב ההגנה צירפה התובעת  בו הודיעה כי במו"מ שנערך בין הצדדים הוסכם על מינויו של פרופ' גנאל כמומחה רפואי בתחום האורטופדיה.

בתאריך 25/01/2012 הוחלט ע"י בית משפט זה למנות מומחים רפואיים נוספים בתחום: הפסיכיאטריה והנוירולוגיה כאשר הנתבעת תישא במימון הביניים.

בתאריך 21/03/2012 הודיע פרופ' ירניצקי, המומחה הרפואי הממונה בתחום הנוירולוגיה, כי על מנת להשלים את חוות הדעת הוא נאלץ להפנות את התובעת לאבחון קוגניטיבי (להלן: " האבחון") הניתן לביצוע בבי"ח לנוירולוגיה קוגניטיבית במרכז הרפואי רמב"מ או במרפאת הזכרון במרכז הרפואי רבין קמפוס בילינסון.

בתאריך 2/04/2012 נקבע לתובעת זימון לאבחון הנ"ל במרכז הרפואי רמב"מ תוך ציון המסמכים בם עליה להצטייד וכן כי עלות הבדיקה היא 3200 ש"ח.

בתאריך 17/04/2012 פנתה התובעת לנתבעת בבקשה להעביר התחייבות לביצוע הבדיקה מאחר והאבחון אינו כלול בסל הבריאות.

בתאריך 18/04/2012 השיבה הנתבעת לתובעת כי האבחון כלול בתוספת ושיש להפנות התובעת לקופת חולים.

בתאריך 8/05/2012 הודיעה התובעת לנתבעת כי הקוד שסופק ע"י קופת החולים לא כובד ושוב היא מבקשת מהנתבעת להעביר התחייבות לביצוע הבדיקה.

בתאריך 17/05/2012 הגיבה הנתבעת על ההודעה בכך שככל הנראה הבסיס לסירוב לבצע הבדיקה נעוץ בעובדה כי הקוד שהוזן לבדיקה שגוי ועל התובעת לתקנו ולפנות שוב לבדיקה , שכן מציינת הנתבעת כי בתיק אחר שבטיפולה אישרה קופת חולים (לא מצוין אם המדובר באותה קופת חולים) אבחון כנ"ל ואילו בהפרש בין עלות הבדיקה בפועל לבין התחייבות קופת החולים נשאה הנתבעת.

בתאריך 3/06/2012 הגישה התובעת את הבקשה שבנדון.

בתאריך 3/06/2012 נתתי החלטה להעביר המסמכים לתגובה ותשובה ע"י בעלי הדין .

בתאריך 10/06/2012 הגישה הנתבעת את תגובתה לבקשה שבנדון בה היא מתנגדת לבקשה בנימוקים כי האבחון הנדרש כלול בתוספת השנייה לחוק ההתייעלות הכלכלית ומשכך הם פני הדברים על קופת החולים לשאת בעלות האבחון. כמו כן מבקשת הנתבעת לדחות הבקשה שבנדון ולהורות על זימון נציג קופת חולים לישיבת ק.מ. על מנת שניתן יהא במסגרתה לברר לאשורה עמדת קופ"ח.

בתאריך 14/06/2012 השיבה התובעת לתגובת הנתבעת לבקשה שבנדון בה היא מציינת כי האבחון המבוקש נדרש לצורך השלמת חוות דעתו של המומחה הממונה ע"י בימ"ש. בסיפא מבקשת התובעת מבית המשפט להורות לנתבעת לשאת בעלות הבדיקה או לתת התחייבות לתשלום וכל זאת בהתאם לתקנה 16 ב' לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) (להלן: " תקנות המומחים" ).

דיון ומסקנות

מעיון במסמכים הנסקרים לעיל אני למד כי הנתבעת מבססת את סירובה לשאת בעלות הבדיקה על הוראות חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט - 2009 (להלן: " חוק ההתייעלות" ) על פיו בכל מקרה פטורה הנתבעת ממימון ביצוע בדיקה הכלולה בתוספת השנייה לחוק אשר קובע כי בדיקות אלו ייעשו ע"י קופות החולים וכי המבטחות לפי חוק פלת"ד פטורות מלפצות נפגעי תאונות דרכים בגינן. בחינת ההוראות הרלוונטיות של סעיפי 38 - 40 לאותו חוק מעלה, כי קיים ספק רב באם יש ממש בטענת הנתבעת. חוק ההתייעלות הכלכלית, שביקש לפשט את מנגנוני הבדיקה, הפיצוי והתשלום במערכת היחסים המשולשת שבין נפגע-מבטחת-קופ"ח, מסדיר את נושא "שירותי הבריאות" הניתנים ע"י קופות החולים בגין תאונות דרכים.

לעומתה טוענת התובעת כי המדובר בבדיקה עפ"י בקשת המומחה הממונה ומימונה צריך שייעשה ע"י הנתבעת וזאת בהתאם להוראות סעיף 16 ב' לתקנות המומחים.